מאמר 1: הסיפטומים הראשונים.

אני אימא של יוגב.
טיפלתי ביוגב בעצמי עד שהוא היה בן 9 חודשים, אך הייתי חייבת לחזור לעבודה, אז רשמתי אותו למעון.
בשבועות הראשונים, יוגב הסתדר מצוין במעון, הוא הכיר חברים, אכל כמו שצריך ולא הייתה שום בעיה, אך אחרי בערך שלושה חודשים שמתי לב שיוגב הפסיק לגדול ושהוא יורד במשקל באופן מדאיג. בהתחלה חשבתי שאולי זו בעיה זמנית ושעם הזמן זה יעבור, אך כשאמא שלי באה לבקר את יוגב כמו שהיא עושה לעיתים קרובות, היא התקשרה אליי ואמרה לי שהבטן שלו מאוד נפוחה ושהוא לא נראה טוב. אמרתי לה שתכין לו תה ושתשכיב אותו לישון.
אחרי בערך שעה היא שוב התקשרה אליי ואמרה לי שהוא שלשל ושהצואה שלו מאוד חיוורת ומאוד מצחינה, עזבתי את כל מה שעשיתי ונסעתי הביתה.

כשהגעתי הביתה ישר לקחתי את יוגב לקופת החולים, היו בכביש פקקים נוראיים ולקח לנו כמעט שעה וחצי להגיע, נורא דאגתי שלא נגיע בזמן. כשהגענו, ישר רצתי עם יוגב לדלפק הראשי, למזלי, מאור הרופאה בדיוק הייתה פנויה. היא בדקה את יוגב כמה בדיקות גופניות ואמרה לי שהיא תמלא לו טופס לבדיקת דם ולביופסיה.
ירדנו מהר למעבדת המרפאה, ושם עשו לו את הבדיקות, אמרו לי שהתוצאות יגיעו בעוד כמה ימים ושיתקשרו אליי מתי שהן יגיעו, אני מאוד מקווה שאין ליוגב משהו רציני.